דסקלו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

פסק דין

לפני הודעת ערעור על פסק דינו של של רשם בית המשפט (מר אריה ביטון) בת"ט 61125-01-12, מיום 15.03.12, אשר דחה את ההתנגדות לביצוע שטר שהגיש המערער.

המערער הגיש התנגדות לביצוע שטר, וזאת לאחר שבנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן:"המשיב"), הגיש תביעה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל, וזאת לאחר שהמערער ביטל שיקים, אשר נמסרו לחברת סונלה בע"מ (להלן:"הנפרעת") ואשר סוחרו לטובת המשיב.

כאמור, ההתנגדות לביצוע שטר נדחתה על ידי הרשם הנכבד בהחלטתו מיום 15.3.12, היא ההחלטה נשוא הודעת ערעור זה.

טיעוני המערער

המערער טוען כי במסגרת חקירתו בדיון, לא נסתרה עדותו בדבר כשלון התמורה המלא בגין השיקים.

לטענתו, טעה בית המשפט קמא כאשר קבע כי ב"כ המשיב הוכיח היטב את מועד סיחור השיקים, וגם כאשר לא נתן למבקש הזדמנות לבדוק את תום-ליבו, אחיזתו כשורה ומתן התמורה של המשיב.

לטענת המערער, בהתאם להלכה שיצאה פעמים רבות מבית המשפט העליון, בשלב של התנגדות לביצוע שטר ו/או בקשת רשות להתגונו, די בראשית הגנה כדי ליתן למערער רשות להתגונן בפני השטר, ומשכך טעה בית המשפט קמא כאשר סגר את דלתות בית המשפט בפני המערער.

לשיטתו של המערער לא היה על בית המשפט קמא לבדוק את הלכת גויסקי בשלב זה של הדיון. לטענתו, השלב הנכון לבדוק את טענות הבנק הינו בשלב הבאת הראיות בהליך העיקרי, כאשר בשלב ההתנגדות בודקים את טענות המבקש בלבד. לדבריו, אין מחלוקת כי טענת כשלון תמורה מלא בשלב זה הינה טענה שיש בה כדי להביא לקבלת ההתנגדות.

טיעוני המשיב

המשיב טוען שהטענה בדבר כשלון תמורה נדחתה לגופה שכן בחקירתו של המערער על תצהירו, אישר את מועדי ההפקדה של השיקים אצל המשיב בחודשים יולי וספטמבר 2011. עוד אישר כי מועד קבלת התמורה בגין השיקים התעתד להיות כחודש חודשיים לפני מועד פרעון השיקים בחודשים אוקטובר נובמבר 2011.

לטענתו, על פי הלכת גויסקי, במצב דברים בו הסיחור קדם לכשלון התמורה, הרי שהשיקים סוחרו כדין למשיבה ואין לומר כי יש פגם בקניינו של צד ג' ולכן לא תישמע טענת כישלון תמורה אפילו אם צד ג' אינו אוחז כשורה, ולפיכך גם לא היה מקום לבדוק האם צד ג' הוא אוחז כשורה.

לטענת המשיב הטענה כי השיקים אינם סחירים נדחתה בדין שכן מדובר בשיקים המשורטטים בכללות וללא תוספת מילים. כאשר בהתאם לסעיף 7 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת השטרות") לא ניתן להגביל סחירותו של שטר אלא במילים מפורשות האוסרות על העברתו, וכך גם לפי הפסיקה.

באשר לטענת המערער כי ככל הנראה החתימה על גבי השיקים אינה של המערער, טוען המשיב כי מדובר בטענה סתמית וכללית כאשר המערער בעצמו הפריך וסתר גירסה זו בתצהירו וגם בחקירתו כשזיהה את השיקים, הכיר אותם, ואף הודה , כי אכן מסר את השיקים לנפרעת.

החלטת הרשם

בהחלטתו קבע הרשם בין היתר כהאי לישנא "מחקירת המבקש לא הועלתה כל טענה המאששת את טענתו בתצהיר בדבר אי חתימתו על השיקים והוא אף זיהה את השיקים שהוצגו בפניו.

מכאן, שאין לייחס לטענה זו כל משמעות ונראה כי זו נטענה באופן סתמי ובלתי מבוסס.

המבקש מחד מאשר את מסירת השיקים לידי הצד הקרוב, חברת סונולה בע"מ, ומאידך טוען טענה סותרת לפיה ככל הנראה החתימות על השיקים אינן שלו.

באשר לטענה בדבר סחרותם של השיקים, הרי שבהתאם לטענת ב"כ המשיב, יש לדחות את טענת המבקש בדבר אי סחירותם שכן לא הוגבלו הם בצורה מפורשת על גבי השיקים שנמסרו ושסוחרו לידי המשיב כדין.

באשר לטענת המבקש לכשלון תמורה מלא, אכן בהתאם לפסיקת בתי המשפט, טענה זו המועלת כנגד הצד הקרוב לשטר יכולה לשמש כטענת הגנה אפשרית כנגד תביעת המשיב והגם שהמשיב אינו הצד הקרוב. טענות שיש למבקש כנגד הצד הקרוב, מהוות בהתאם להלכה הפסוקה, טענת הגנה אף כנגד הצד השלישי אליו סוחרו השטרות.